<h1>רבינו ירוחם נכ"ג ח"ג</h1>
<h2>דף יח.</h2>
ואם זנתה תחתיו וגרשה אסור' לחזור לו לעולם, ואם גרשה בלא זנות ואח' הגירושין זנתה מותרת לחזור לו כך פשוט בסוטה ובתוס' דגיטין.
<h2>דף סד:</h2>
אשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת ודוקא בפניו דשלא בפניו מעיזה ואינה נאמנת פשוט בשלהי נדרים וכתובות ובסוף גטין וכן עשה מעשה ר"ת והתירה לינשא כשאמרה בפניו וכן כתב רי"ף. ועוד ביבמות [קט"ז ע"א] שאם אמר' גרשתני בפני פלוני ופלוני ואמרו הם לא היו דברים מעולם אינה נאמנת. והתוס' כתבו שאם היתה קטטה ביניהם או אם תובעת כתובת' שאינה נאמנת. ודינה לענין כתובה תמצא בספר מישרים בדיני כתובה ותנאיה ח"ט.
<h2>דף פא:</h2>
מגרש אשתו ולנה עמו בפונדק אם ראוה שנבעלה צריכה הימנו גט בין ארוס' בין נשואה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנו'. אבל אם לא ראוה שנבעלה ויש שם עדי ייחוד ולא עדי ביאה אם נתגרשה מן הנשואין הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה פי' ומאחר שנתיחד עמה ודאי בעל וצריכה הימנו גט שני, אבל אם נתגרשה מן האירוסין כיון שאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה ואינה צריכה הימנו גט שני פשוט בגטין. אבל באדם אחר שאינו מחזיר גרושתו לא חיישי' שלשם קדושין בעל כמו שכתבתי בדין קדושין חלק ראשון. ואם נתיחדה דאמרנו ודאי בעל, אם בא אחר וקדשה ובא עליה תצא מזה ומזה כך כתבו המפרשים.
<h2>דף צ.</h2>
מעשה אירע שיצא קול פסול על גט אחד קודם שנשאת והצריכה ר"ת גט אחר ואף על גב דכשר היה ואמר שאינה צריכה שלשה חדשי' להמתין אחר גט שני כיון שלא היה אלא לבטל הקול בעלמ' ור"י חלק עליו וכתב שיש לחוש להצריכה שלשה חדשים אחר גט שני דלא דאמי לההיא דלקמן כך כתבו התוס' על ההיא דיצא שמה בעיר שהיא מקודשת. כל אשה המתגרשת מחמ' קול שיצא עליה שנתקדשה כמו שכתבתי בדין קדושין בח"ב מותרת לינשא מיד ואינה צריכה להמתין שלשה חדשים פשוט בתוספתא.
